השתלמות נובמבר 26׳ - סחרחורות

במהלך ההשתלמות נשמע שתי הרצאות:

״סחרחורת בין הגוף לנפש״ - ד״ר אורית סמואל:

מדוע מטופלים עם פגיעה דומה במערכת הוסטיבולרית חווים רמות שונות לחלוטין של סחרחורת ומוגבלות? ומה קורה כשהבעיה הווסטיבולרית חולפת, אבל תחושת הסחרחורת נותרת? האם סטרס יכול לעורר התקף של מחלת מנייר? מדוע המטפל לפעמים מסוחרר מהמצב לפחות כמו המטופל?  

סחרחורת נתפסת לרוב כתסמין שמקורו במערכת שיווי המשקל, אך הקשר בין המערכת הווסטיבולרית לבין המערכות הרגשיות והאוטונומיות מורכב ודו־כיווני. מחקרים מהשנים האחרונות מדגימים כיצד חרדה, סטרס ודפוסי התנהגות עשויים להשפיע על מהלך מחלות וסטיבולריות, על חוויית התסמינים ועל תהליכי ההחלמה. מנגד, פגיעה וסטיבולרית אורגנית עלולה להוביל לפחד מנפילות, להימנעות מפעילות, לצמצום השתתפות חברתית ולפגיעה משמעותית באיכות החיים.  

בהרצאה נבחן את הקשר גוף–נפש דרך מחלות וסטיבולריות מוכרות, בהן BPPV, מחלת מנייר, מיגרנה וסטיבולרית ונויריטיס וסטיבולרית. נדון גם בהשלכות הרגשיות והתפקודיות של פגיעה וסטיבולרית דו־צדדית ושל הזדקנות המערכת הווסטיבולרית, ובמנגנונים העומדים בבסיס סחרחורת כרונית מסוג PPPD.  באמצעות מקרים קליניים ומחקרים עדכניים ננסה להבין כיצד ניתן לשלב בין ההסתכלות האוטונוירולוגית לבין הגישה הפסיכוסומטית, ולמה לפעמים טיפול מוצלח באוזן הוא רק תחילת הדרך להחלמת המטופל.

״בין הגוף לנפש: גישה אינטגרטיבית לאבחון ולטיפול בסחרחורת״ - מוש אהרוני:

 כיצד מתרגמים את ההבנה של הקשר בין הגוף לנפש לתהליך אבחוני וטיפולי? כיצד מזהים את התרומה היחסית של גורמים וסטיבולריים, קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים לתסמיני המטופל? וכיצד מחליטים במה לטפל, מתי ובאיזה אופן?  

בהרצאה אציג גישה קלינית אינטגרטיבית לטיפול בסחרחורת, המשלבת בין מומחיות באבחון ובשיקום וסטיבולרי לבין עקרונות הטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי (CBT). הדגש יהיה על זיהוי המנגנונים המשמרים את התסמינים, בניית המשגה טיפולית אישית ושילוב מושכל של התערבויות גופניות, קוגניטיביות והתנהגותיות.  

גישה זו מאפשרת להתייחס לסחרחורת לא רק כתסמין שיש להפחית, אלא כחלק מחוויה אנושית מורכבת, שהטיפול בה מכוון גם להשבת התפקוד, תחושת המסוגלות והביטחון בתנועה.